ירחון מעוז ישראל – מאי 2019

/ירחון מעוז ישראל – מאי 2019
ירחון מעוז ישראל – מאי 2019 2019-05-01T06:12:49+00:00

אחרית דבר: אליעזר בן יהודההדרך אל הבלתי אפשרי

0219-ben-yehuda

אליעזר בן יהודה, אבי השפה העברית, היה היחיד בדורו שהאמין שאפשר להחיות את שפת התנ”ך ולהפוך אותה לשפה של הלאום היהודי.

 

בחודש מאי השנה מסתיימת שנת ה-70 לעצמאות מדינת ישראל. לכבוד השנה הנבואית הזאת כתבתי על שניים מהאנשים החשובים ביותר בתולדות מדינת ישראל – תיאודור הרצל, אבי מדינת ישראל, ואליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית. בעיני אדם רגיש מבחינה רוחנית, ההיבט החשוב ביותר הוא ההדרכה של ההשגחה העליונה בחייו של הרצל ובמשפחתו של בן יהודה. כולם עברו קשיים בל יתוארו, אבל אלוהים השתמש בהם כדי להגשים את מטרותיו, והם הצליחו במשימתם. כתבתי שני פרקים על הרצל ושמונה (כולל אחרית דבר) על בן יהודה. את כל הפרקים האלה אפשר למצוא בארכיבים של maozisrael.org, החל ממאי 2018, או באתר.

אליעזר התחיל לעבוד על המילון העברי שלוש שנים אחרי שמשפחת בן יהודה עברה לירושלים. בכל שבוע הוא פרסם רשימה של מילים חדשות בשבועון שלו, שמנה ארבעה עמודים. המילים החדשות נבעו מצורכי השעה שעלו אחרי שאליעזר ואשתו הראשונה, דבורה, נשבעו לדבר אך ורק עברית זה עם זה ועם ידידיהם הקרובים, שרובם ככולם לא ידעו עברית כשעלו לפלשתינה, בשנת 1881.

בעברית לא היו מילים כמו “עיתון”, “מכבש דפוס”, “משרד דואר” או “בול”, כדי לשלוח את השבועון שלו למעט המנויים שהיו לו ברחבי פלשתינה. גם לא היו מילים כמו “מנוי” או “דואר”.

אבל לבן יהודה הייתה שליחות שהוא לא סר ממנה, להחיות את השפה העברית מהמתים ולהפוך אותה לשפה מדוברת. כדי ליצור מילים חדשות הוא מצא את עצמו חוקר את התנ”ך, את התלמוד ואת כתבי חז”ל. אבל רבים מהמילים שהוא היה זקוק להן, לא היו קיימות גם בספרים האלה.

בנו הראשון נולד בשנת 1882, ועולם העברית של אליעזר הרחיב את גבולותיו וכלל בתוכו מילים כמו “חיתול”. אפשר להבין למה היהודים בשלהי המאה ה-19 האמינו שבלתי אפשרי להחיות שפה מתה. מעולם לא קרה דבר כזה בתולדות האדם. עצם הרעיון נשמע מגוחך לגמרי. לא היה אדם אחד עלי אדמות ששפת האם שלו הייתה עברית, אבל לאליעזר היה חלום והייתה תוכנית, והוא הפך את בנו בכורו לניסוי הגדול.

0519 - Ben Yehuda works standing up

בן יהודה נאבק בשחפת במשך 45 שנה, אך העדיף לעבוד על המילון בעמידה,  18 שעות ביום.

 

הניסוי הגדול

כשנפוצו שמועות שאסור לבנו הבכור, בן ציון, אפילו לשמוע שום שפה אחרת מלבד עברית, תושבי ירושלים האמינו שהילד יהפוך לבור ומפגר, אבל אליעזר ואשתו הנאמנה דיברו לידו אך ורק עברית. הניסוי אילץ אותם להמציא מילים חדשות באופן תמידי כדי לענות על הצורך של משפחות בשלהי המאה ה-19 המנהלות אורח חיים מערבי.

בסך הכול, ספק גדול אם היהודים ששבו מכל רחבי תבל היו מסכימים ביניהם על שפה לאומית למדינתם החדשה, אלמלא העברית הייתה מוכנה מראש. ואכן, בן יהודה ומשפחתו, הדוברת עברית, הפכו לאגדה חיה, התגלמות התחייה ודוגמה לחיקוי.

אליעזר הבין שהעולים החדשים סביב יפו והמרכז זקוקים לאוצר מילים כדי שהשפה העברית תכה בהם שורש. ובוודאי הבין שגם היהודים המשכילים מאירופה יצטרכו להתבטא בעולם שבו הידע התרחב במהירות רבה. הכלי הטוב ביותר שלו באותה תקופה היה העיתון.

בשנת 1884 ייסד אליעזר את השבועון שלו והתחיל לפרסם רשימה של מילים חדשות בכל שבוע. לאט לאט, בעזרת הדבקות והדוגמה האישית שהציב, החל הרעיון של שפה עברית מודרנית להכות שורש בקרב לפחות מקצת היהודים בפלשתינה.

אבל בדרך היה כמובן עוד מכשול שהיה כמעט בלתי אפשרי להתגבר עליו. העולים החדשים התחילו ללמד עברית בבית הספר, אבל המורים לימדו בהתאם לטעמם ובמבטא משלהם ואפילו יצרו מילים משלהם. מלבד זאת, איך אפשר לדעת איך מבטאים מילה שהומצאה רק היום?

עוד לפני שאליעזר עבר לפלשתינה, הוא הבין שליהודים החרדים מאירופה ומרוסיה יש מבטא אשכנזי, וליוצאי ארצות ערב יש מבטא ספרדי (המבטא התימני נחשב הטהור מכולם). היו גם מבטאים טבעיים של עולים ששפת האם שלהם הייתה צרפתית, גרמנית, יידיש או ערבית.

0519 - Ben Yehuda home

בית משפחת בן יהודה: מתנת הקהילה היהודית האמריקנית. הוא מעולם לא ראה אותו מאחר שבנייתו הושלמה לאחר מותו. אשתו השנייה, חמדה, חיה שם 30 שנה עד מותה בשנת 1951. כיום מרכז תרבות ואכסניה.

 

שפה צריכה כללים

כשאליעזר ודבורה דיברו עם ידידיהם המעטים, הם השתמשו בשפה כפי שרצו. אבל כדי להפוך את השפה המודרנית לשפה המדוברת בקרב היהודים בארץ הקודש, היה צריך להציג מילים מדויקות, בהתאם לכללי שפה ברורים. בן יהודה למד בכוחות עצמו להפוך ללקסיקוגרף מדעי.

אבל כיצד הקורא הממוצע של העיתון, שברור שהיה לו אוצר מילים קטן מאוד, יכול לזכור את כל המילים החדשות בכל שבוע?

ומה לגבי החלוצים האמיצים המעטים שלימדו עברית בבתי הספר המאולתרים שלהם? לא היה להם שום ספר לימוד בעברית. לכן, אליעזר התחיל לעזור להם לחבר ספרי לימוד כאלה, לא רק כדי ללמוד את השפה אלא כדי ללמד מתמטיקה, היסטוריה וכל תחום אחר בעברית.

אליעזר השתכנע בהדרגה לגבי הצורך הגדול מכולם: “הצורך המשווע שלנו הוא מילון מעודכן. אנחנו מנסים ללמד אנשים לדבר שפה ואין שום מילון בשפה הזאת!” אפילו המילה “מילון” לא הייתה.

0519 - complete dictionary volumes

המילון השלם של אליעזר בן יהודה, באקדמיה ללשון העברית בירושלים. אחד מ-17 הכרכים חסר.

 

האם מישהו דיבר עברית?

אומנם נכון שבחלקים מסוימים בעולם, היהודים ניהלו עסקים עם יהודים אחרים שלא הייתה להם שום שפת דיבור משותפת מלבד העברית מהסידור. הם יצרו מעין שפה מאולתרת, תת-שפה שכללה מילים, צלילים, שפת גוף, תחביר פשוט ואוצר מילים מוגבל. מובן שאיש מעולם לא למד אותה כשפת אם. אבל הדיבור המוגבל הזה עודד את בן יהודה הצעיר עוד לפני שנסע לפלשתינה, להאמין ששוב יהיה אפשר לדבר עברית.

0519 - Ben Yehuda's desk

שולחן העבודה המקורי של בן יהודה, שנבנה כדי שבן יהודה יוכל לעבוד בעמידה.

על פי ההערכות, כ-50% מהיהודים במאה ה-19 ידעו לקרוא תורה וכתבי חז”ל. אבל הייתה בעיה. ידיעת העברית בארצות ערב הייתה גבוהה כי הקהילות היהודיות התבדלו מעל התרבות המוסלמית. הדת היהודית הייתה מרכז חייהם. לעומת זאת, עידן ההשכלה חלחל עמוק אל תוך התרבות היהודית באירופה. מנהיגים יהודיים רבים במערב האמינו שהיהודים צריכים להיטמע כליל בחברה ובתרבות ולוותר על מוצאם ועל דתם. הם טענו שבזאת יבוא הסוף לפרעות. במילים אחרות, היהודים יפסיקו להתקיים.

האחרון שבאחרונים

באותו עשור שבו עלה בן יהודה, יליד רוסיה, לירושלים, כתב המשורר יהודה לייב גורדון (1892-1830): “מי יודע אם לא האחרון במשוררי ציון הנני? אם לא גם אתם הקוראים האחרונים?’ גורדון עצמו היה חלק מתנועת ההשכלה. הוא לא ראה שום סיכוי שהעברית תהפוך לשפה מדוברת ואפילו לא לשפה ספרותית.

משה ליליינבלום (1910-1843) נחשב ל”נשיא” המחברים העבריים בימיו, וגם הוא איבד תקווה לגבי עתיד השפה. הוא כתב שזמנה של העברית חלף ואין לה עוד מקום או תפקיד בחיי היהודים.

היהודים החרדים הכירו את העברית טוב מכולם, והיו יכולים להיות המועמדים הטובים ביותר ללימוד העברית המדוברת, אבל לא היו מוכנים להשתמש בה כשפה מודרנית. בעיניהם היא הייתה שפת קודש שאסור להשתמש בה למטרות תקשורת יום יומית.אבל בן יהודה זיהה את האמת הברורה מאליה ששום מנהיג ציוני בדורו לא זיהה. אף לא אחד! הוא הבין שעברית וציונות הן היינו הך. לא יהיה שום לאום יהודי בלי עברית. לא תהיה שום שפה עברית בלי לאום יהודי. הוא כתב שהשפה העברית תחיה רק כשהעם ישוב אל מולדת האבות.

0519 - Hemda photo

חמדה, אשתו השנייה של אליעזר בן יהודה.

בן יהודה היה לבדו ונבדל מכל אנשי החזון של התחייה היהודית, אבל הוא ראה את התמונה המלאה: הצורך של העם לדבר שפה משלו על אדמתו.

בעיני בן יהודה, הלאומנות היהודית הייתה גם השיבה אל המולדת ההיסטורית וגם התחייה של השפה העברית. כך החל בן יהודה ביצירת המילון השלם של העברית הקדומה והמודרנית.

חמדה אחת ויחידה

מחשבה אחת לסיום. המילון לעולם לא היה נוצר אלמלא אשתו השנייה של אליעזר, חמדה, שנישאה לו שישה חודשים לאחר מות אחותה, דבורה. היא עמלה איתו יחד לאורך שלושים שנות נישואיהם. עד פטירתו, הם השלימו שבעה כרכים של המילון. היא גייסה את הכסף לכולם.

בשלושים השנים הבאות, בשנים 1951-1922, חמדה עשתה ככל יכולתה כדי להשלים את המילון, בעזרת בנה אהוד. היא גייסה את הכספים לעוד שישה כרכים, שכל אחד מהם השתרע על פני כ-600 עמודים בממוצע.

אחרי קום מדינת ישראל, השלמת המילון הפכה למבצע ממלכתי. הכרך האחרון ראה אור בשנת 1958, שבע שנים לאחר מותה. בסך הכול היו שבעה עשר כרכים.

מורשת שאין שנייה לה

כיום אתר הזיכרון היחיד לבן יהודה, נמצא באקדמיה ללשון העברית שבירושלים, חדר צנוע שבו מכתבתו, רהיטיו, המילון ותמונות משפחתיות.. אבל כמעט בכל עיר יש רחוב בן יהודה. מפתיע שלמרות זאת, הישראלי הממוצע יודע מעט מאוד על חייו של בן יהודה.

המילון המקורי של בן יהודה כבר איננו בדפוס. אם שפר חלקך, אולי תצליח למצוא עותק למכירה באי-ביי. (הצלחתי אבל חסרים לי שני כרכים.) אבל המורשת של בן יהודה היא מורשת שאין שנייה לה. כל ישראלי שפותח את פיו כדי לדבר בשפת האם שלו, הוא זיכרון לאליעזר בן יהודה.

אם כן, בן יהודה היה הנביא, התיאורטיקן והטקטיקן, האות והמופת לתחיית השפה. הוא עצמו כתב בעיתון הצבי בשנת 1908, שלכל מטרה צריך רק אדם אחד חכם ופעיל, המוכן להקדיש לה את כל מרצו, ודי בזה כדי להתקדם אל עבר המטרה למרות המכשולים. בכל אירוע חדש, בכל צעד חדש, אפילו בצעד הקטן ביותר, צריך חלוץ אחד שיהיה מוכן להוביל את הדרך בלי להשאיר אפשרות לשוב לאחור.

השפה והארץ היו היסוד המוחשי של העם. אבל הבלתי אפשרי הגדול ביותר עדיין לפנינו. מה יקרה כשבני העם הנבחר יפנו לאלוהים בכל ליבם, בכל נפשם ובכל מאודם? הם יהיו אהובי אלוהים ואלוהים יהיה אלוהיהם האהוב. אני בטוחה שהם יעבדו אותו ואת המשיח בשפה העברית היפה.

בעיניי, בן יהודה הוא דוגמה נפלאה והשראה לכל המאמינים שנולדו מחדש, אפשר ללמוד ממנו שאלוהים מחפש ולו רק אדם אחד שיהיה מוכן לעמוד בפרץ ולהגשים את החזון של אלוהים, את רצונו ואת מטרותיו. גם עכשיו אלוהים מחפש אנשים שיגשימו את תוכניתו לעם הזה.

 

0519 - Eliezer, Hemda and Ben Zion's graves

הקברים על הר הזיתים עם הכיתוב:
אליעזר בן יהודה (ימין באמצע)
מחיה השפה העברית
חמדה בן יהודה (משמאל)
“בעזרתך: יומי ארוך ופעלי ברוך ועז מחי ואיתן כחי ולא נס לחי”. (המילים האחרונות לקוחות מדברים לד 7. מתוך מילים שכתב אליעזר לאשתו.)

 
מקורות עיקריים: Fulfillment of Prophecy, Eliezer Ben Yehuda, by Eliezer Ben Yehuda (grandson) 2008; Tongue of the Prophets, The Life Story of Eliezer Ben Yehuda by Robert St. John 1952; https://goo.gl/MVmMUK; https://goo.gl/8r29uN
DONATE

במה שונה המילון הזה?

המילון המקורי של אליעזר בן יהודה, כרך מ.

בן יהודה בילה את מרבית חייו בחיפוש אחר מילים עבריות קדומות שאבדו. הוא גם חקר את מוצא המילים וחיפש דוגמאות לשימוש בהן, וכן חקר את השינויים במשמעותן לאורך הדורות. הוא ביקר בספריות בכל רחבי אירופה והמזרח התיכון, וכשעבר לארצות הברית במהלך מלחמת העולם הראשונה כדי להינצל מהלחץ הטורקי, הוא בילה ארבע שנים במחקרים בספריות הגדולות של ארצות הברית.

עד שברח מפלשתינה בשנת 1914, הוא כבר צבר כ-500,000 פתקי הערות על מקורות למילים עבריות. אשתו, חמדה, ארזה אותם והעבירה אותם למשמרת בקונסוליה האמריקנית בירושלים. את הפתקים הוא רשם תוך עיון ביותר מ-40,000 ספרים, שנכתבו על פני תקופה של יותר מאלפיים שנה.

מי שחשב שהמילון הזה יהיה רק רשימה של מילים עבריות עם הגדרה קצרה, טעה מאוד. המילון שלו היה שונה מכל מילון שנכתב אי פעם. המטרה של בן יהודה הייתה לכתוב אנציקלופדיה של השפה העברית. הוא זיהה את המקור של כל מילה וסיפק לה מילים מקבילות בשפות השמיות. הוא סיפק מילים נרדפות וניגודים. הוא התחקה על השינויים במשמעות המילה לאורך הדורות, והציג דוגמאות משכנעות לשימוש במילה במשפט כדי לעזור לקורא להבין איך צריך להשתמש במילה בשיחה.

מפעל של שפות רבות

מילות השורש למילון העברי המודרני שלו נלקחו ממילים בערבית, אשורית, ארמית, יוונית ולטינית. אחרי שרשם את המילה בעברית – בין אם קדומה או חדשה – הוא גם רשם את המשמעות בצרפתית, גרמנית ואנגלית.

זאת ועוד, המילון היה גם תסאורוס. אחרי כל מילה הופיעו מילים הקשורות זו לזו. הוא הציג את המקור של כל מילה, הסבר של מבנה המילה, השוואה עם מילים מקבילות בשפות השמיות, השינויים שעברה המילה לאורך הדורות, ואת כל הגוונים, הצורות, ההטיות והשימושים שלה.

אחרי כל מילה הוא הציג דוגמאות לאופן השימוש במילה. את אלה הוא כינה “עדים” או “הוכחות”. העברית היא שפה קדומה מאוד, ולכן בהכרח יש הרבה מאוד גוונים ומשמעויות ואפילו שימושים נוגדים של אותה מילה.

בן יהודה חקר ומצא 335 שימושים אפשריים שונים למילה “לא”. למילה “כן” היו 210 “עדים”.

“עדים” מכל מקום

אליעזר בן יהודה מצא “עדים” רבים בתנ”ך ובספרי הקודש, אבל היו גם קטעים ארוכים מספרות חילונית, משיריהם של משוררים לא ידועים או מכתבי יד שהוא מצא בספריות רחוקות. הציטוטים האלה היו מעניינים לכשעצמם. הם שיקפו את חייהם של היהודים הקדומים בבתיהם, בשווקים, בשדות ובגטאות.

בן יהודה פיזר סימנים לאורך כתב היד, אות ליושרה שאפיינה אותו. הסימנים האלה הופיעו לצד מילים שהוא עצמו יצר. הוא אמר שהוא הוסיף את הסימנים כדי שהקורא יוכל לזהות מיד שאלה מילים חדשות, ואם הוא איננו אוהב אותן, שיתעלם מהן כאילו אינן קיימות.

אליעזר בן יהודה היה הראשון שנהג להמציא מילים עבריות חדשות כדי לענות על הצרכים המעשיים התמידיים של שפה יום יומית, של העיתונות, של המדע ושל הספרות.

בשנותיו האחרונות הוא היה ממקימי ועד הלשון וקבע את חוקיו. לימים הפך הוועד לאקדמיה לשפה העברית בירושלים, וזו אימצה את חוקיו של בן יהודה והמשיכה את מפעל חייו. האקדמיה עדיין יושבת באוניברסיטה העברית בירושלים ומוסיפה מילים חדשות כדי לענות על הצרכים של החברה הישראלית.

תיאודור הרצל, אבי מדינת ישראל, אמר ש”אם תרצו, אין זו אגדה”. אבל בן יהודה אמר “אין זו אגדה. נקודה”.

 

0519 - Ben Yehuda's notes

דוגמה ל-500,000 פתקי הערות של מקורות מילים שבן יהודה רשם ביצירת המילון העברי. חלק מהכרכים הושלמו לפני פטירתו. השאר הושלמו בשנים 1959-1908.

 

http://www.lamblion.com/xfiles/publications/magazines/Lamplighter_MarApr14_Hebrew.pdf, Tongue of the Prophets, The Life Story of Eliezer Ben Yehuda by Robert St. John. Photo credits page  6-7, Maoz Israel.
DONATE

ישראל עוברת לימין

למרות התפניות הקשות שהקשו על בנימין נתניהו, מתברר שהבחירות האחרונות ב-9.4.19 העניקו לו רוב נוח בכנסת. מה הבחירות האלה אומרות על ישראל?

קודם כול, זוהי הקואליציה הימנית ביותר בהיסטוריה של המדינה. אבל המרכיב הדרמטי ביותר התגלה ימים ספורים לפני הבחירות, כשנתניהו הודיע שהוא לא יעקור שום יהודי (מתנחל) מיהודה ושומרון. הוא גם הבטיח להתחיל בתהליך החלת ריבונות ישראלית על חלק מהשטח או כולו, שניתן במקור לאברהם, ליצחק וליעקב.

עם הקואליציה הימנית המובהקת הזאת, העם מחכה לתוכנית השלום של הנשיא דונלד טראמפ. רוב הישראלים מאמינים שאין שום סיכוי לשלום כי הפלסטינים עדיין חולמים על הקמת מדינה אסלאמית במקום מדינת ישראל.

אני זוכרת תקופה בחיי שבה רוב הישראלים ציפו בכיליון עיניים להסכם שלום עם הפלסטינים, והיו מוכנים לתת להם עד חצי המלכות ויותר כדי להשיג שלום. אלה היו הימים שבהם מפלגת העבודה החזיקה בכנסת השישית ב-54 מנדטים. . בבחירות האחרונות, היא זכתה בשישה מושבים.

אפילו במארס 2015, ראש הממשלה אמר לרשת NBC: “אינני רוצה פתרון של מדינה אחת. אני רוצה פתרון שתי מדינות שיאריך ימים, אבל הנסיבות צריכות להשתנות קודם”.

הנסיבות השתנו – לא של הפלסטינים אלא של הישראלים. ראש הממשלה ועם ישראל הרימו ידיים. ראש הממשלה נהנה מהגיבוי של הנשיא טראמפ, ולמרבה הפלא, גם לתמיכה של הנוער הישראלי. בהתאם למדדים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 65% מהיהודים הישראלים בגילים 24-18, ו-53% מבני 34-25, העדיפו את נתניהו, לעומת 17% ו-33% (במקביל) שהעדיפו את יריבו מהמרכז המתון, בני גנץ. השמאל לא זכה בבחירות מאז 1999.

עוד היבט חשוב הוא שהמצביעים הישראלים הצעירים ביותר הולכים והופכים לחרדים בגלל שיעור הילודה הגבוה במגזר החרדי והדתית. לפי הנתונים הסטטיסטיים, המגזרים האלה מתרבים במהירות רבה יותר כשיש להם ייצוג בכנסת, מאחר שהמנהיגים שלהם תובעים סכומי עתק.

התופעה הזאת איננה חיובית לעם, מאחר שהחרדים מנתבים מיליוני שקלים לגברים שאינם עובדים ולמשפחותיהם הגדולות. הכסף דרוש נואשות למוסדות החינוך של המדינה. רשויות רבות מזהירות שללא כסף נוסף לבתי ספר ולאוניברסיטאות, ישראל תאבד את עליונותה הטכנולוגית. עם הבחירות האלה, לא נראה שהם יקבלו כסף בעתיד הקרוב.

יש שמועות שראש הממשלה נתניהו ורב אלוף בני גנץ מנהלים ביניהם משא ומתן כדי להקים קואליציה של שתי מפלגות. ישראלים רבים מאמינים שזאת החלופה הטובה ביותר לכל העולמות. לדעתי, הסיכויים קטנים.

נוכחות חרדית חזקה בקואליציה תוביל להתנגדות רבה יותר לקהילה היהודית המשיחית. המלחמה הרוחנית הזאת תמשיך להתנהל עד שתהיה פריצת דרך גדולה לתחייה. לעת עתה, אלוהים קורא לנו להתפלל ולפעול באומץ.

לכל דור יש תפקיד משלו בהיסטוריה, ולכל ממשל יש מטרה בתוכנית אלוהים. ייתכן שלמרות עוינות הממשלה הזאת לתלמידים של בן האלוהים, היא תמלא תפקיד בגיבוש ובחיזוק הנוכחות הישראלית בארץ המובטחת, בהרי ישראל ביהודה ובשומרון, המקום שאלוהים הבטיח לאברהם לנצח.

0519 - Shira votes

שירה בבחירות