ירחון מעוז ישראל – ספטמבר 2019

/ירחון מעוז ישראל – ספטמבר 2019
ירחון מעוז ישראל – ספטמבר 2019 2019-09-01T05:40:57+00:00

ישראל לא תצליח בלי זה...הכוח שבדבר אלוהים (סדרה בת שלושה פרקים)

0919 - Moses in front of Israel on Sinai

משה עומד לפני בני ישראל (לקוח מהסרט The Moses Controversy)

חשבתם פעם איך אלוהים התייחס אל עמו לפני שדבר אלוהים עלה על הכתב? לחנוך הרי לא היה את דבר אלוהים הכתוב,  גם לא לנוח, או לאברהם, ליצחק וליעקב. מכתבי הקודש אנחנו לומדים שאומנם לאנשים האלה לא היה את דבר אלוהים הכתוב, אבל אלוהים דיבר אליהם פנים אל פנים.

אבל בכתבי הקודש לא נאמר לנו שאלוהים דיבר אל בני ישראל במהלך התקופה הארוכה שבה היו עבדים. ובכל זאת הוא שמע את שוועתם והקשיב למכאוביהם, והייתה לו גם תוכנית (שמות ג 8-7).  משה עלה לזירה ופני ההיסטוריה העולמית השתנו פתאום. בצירוף נסיבות מוזר ביותר, דווקא בזמן שפרעה הפרנואיד ניסה לצמצם את מספר בני ישראל וציווה להרוג את התינוקות הזכרים שלהם, בת פרעה אימצה את משה וגידלה אותו בבית פרעה.

מצרים הייתה אחת התרבויות המתקדמות בעולם ועובדה זאת חשובה לאין ערוך. משה, הבן המאומץ למשפחת המלוכה, זכה לחינוך המשובח ביותר שהיה בעולם באותה תקופה. אין ספק שהוא הכיר את כתב החרטומים.

ארכיאולוגים שאינם מאמינים באלוהים, מכריזים זה זמן רב שלא ייתכן שמשה כתב את התורה כי איש לא כתב עברית באותה תקופה. אבל ייתכן שראיות ארכיאולוגיות חדשות ינעצו עוד מסמר בארון של ההכחשה האתאיסטית. כל תגלית ארכיאולוגית חדשה המתגלה כאן בארץ, מוכיחה שאחרי הכול, התנ”ך הוא אמת והוא מדויק.

בהתאם לתנ”ך, משה הוציא את בני ישראל בסביבות שנת 1445 לפני הספירה. בארבעים שנות חייו האחרונות, משה הנהיג את בני ישראל במדבר וכתב את הדברים שאלוהים הכתיב לו בעברית. בני ישראל הכירו מיד שהתורה  – חמשת חומשי תורה –  היא ספר שאלוהים נתן למשה.

ומשה קרא את הספר באוזני כל העם:

וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. (שמות כד 7)

בהתאם לכתבי הקודש, כשני מיליון איש יצאו עם משה ממצרים. הוא ודאי היה זקוק לעזרה – הרבה מאוד עזרה – כדי להפיץ את דבר אלוהים לאנשים האלה בלי רמקולים.

הכתיבה מאפשרת להפיץ את התורה למספר בלתי מוגבל של אנשים. אלוהים אמר לו לבחור שבט אחד – את בני לוי – כדי לשרת את אלוהים ואת העם. התפקיד שלהם היה להעתיק את מגילות התורה ולהניח עותק לצד ארון הברית (דבר’ לא 26-24).

ודאי היה קשה מבחינה ארגונית לקרוא את כל התורה לבני ישראל במדבר. איזו משימה!

אבל משה ידע שמנהיגי העם צריכים למלא את עצמם באמת דבר אלוהים כדי שיוכלו לשרת את אלוהים בכל ליבם. למעשה, משה ציווה על כל מלכי ישראל בעתיד להעתיק עותק משלהם מהעותק של הלוויים.

וְקָרָא בוֹ כָּל־יְמֵי חַיָּיו… וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ. (דבר’ יז 20-18)

יהושע

יהושע, יורשו של משה, קיבל לידיו את התפקיד לנחול את הארץ שאלוהים הבטיח לישראל. יהושע הנהיג את העם במשך חמישים ושתיים שנה (jbqnew.jewishbible.orgובחר להציב את המרכז הרוחני של העם בשילה. הוא הקים את אוהל מועד ושיכן שם את ארון הברית ובו מגילות התורה. יהושע היה נאמן והעביר את דבר אלוהים לליבם ולמחשבותיהם של בני ישראל.

לֹא־הָיָה דָבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֲשֶׁר לֹא קָרָא יְהוֹשֻׁעַ נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְהַגֵּר הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּם. (יהו’ ח 35)

זאת ועוד, הוא גם כתב את הספר יהושע שבו תיעד את האירועים שהתרחשו אחרי שנכנסו אל הארץ המובטחת.

אין פלא שכל עוד יהושע וזקני דורו היו בחיים, עם ישראל שירת את אלוהים. אבל אין זה אומר שהמלאכה הייתה קלה. כל שבט התחיל לנחול את הנחלה שאלוהים ייעד לו, וחלק מהשבטים עברו לאזורים מרוחקים ברחבי הארץ המובטחת.

0919 - The Prophet Samuel by Claude Vignon

שמואל הנביא, ציור של קלוד ויניון

השופטים

בשלב זה החלו הקשיים להתעורר. לאורך תקופה של כמעט שלושה דורות, קמו שנים עשר שופטים שונים שחיו באזורים שונים, בעיקר כמנהיגים צבאיים במטרה להדוף את האויב שכבש ודיכא את הארץ שאלוהים הנחיל לעם ישראל. רוב השופטים לא היו רוחניים במיוחד.

שבטים רבים שעברו לאזורים מרוחקים, הלכו והתרחקו מאלוהים. חייהם התמלאו בעבודת אלילים ובאלימות קיצונית. שופטים מעטים, ביניהם דבורה וגדעון, היו יראי אלוהים. אבל נראה שהייתה הידרדרות ממושכת באיכות השופטים, ובסופו של דבר קם השופט שמשון. לוחם, כן. איש אלוהים, לא. המנהיגות אז לא יראה את אלוהים, וקריאת התורה והציות לה ירדו בחשיבותם. האלימות המשתוללת, החטא המיני ועבודת האלילים הלכו והשתלטו על העם. בין השבטים פרצו מלחמות שגבו מאות אלפי קורבנות.

ספר השופטים הוא ספר עצוב, המסתיים במילים האלה:

בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל. אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. (שופ’ כא 25)

שמואל

ובכל זאת נותרה שארית שנשארה קרובה לאלוהים. שמואל הנהיג את העם והשליט סדר, לפחות חלקי, בעם החדש המתגבש. הוא היה נביא גדול שהלך ממקום למקום במסלול שסבב בין ארבע ערים עיקריות – בית אל, הגלגל ומצפה וכן עירו, רמה – ושפט את ישראל. הוא היה שופט שלימד את תורת משה ואת ספר יהושע. לפני שמת, הוא הוסיף לדבר אלוהים את ספר השופטים והספרים שמואל א ו-ב. ובכל זאת, ודאי היו ערים וכפרים מרוחקים מהמרכז הרוחני של ישראל. ספק אם כל בן ישראל ניזון באופן קבוע מדבר אלוהים.

דוד ושלמה

אחר כך החלה תקופת המלכים. בימי מלכותם של דוד ושלמה, עם ישראל ודאי שמע את דבר אלוהים יותר מאשר בכל תקופה אחרת מאז מות משה. ברור מכתבי הקודש שדוד המלך אומנם החל את דרכו כרועה צאן אבל רכש השכלה והפך לשופט, נגן ומלחין, מחבר, משורר ונביא.

דוד השליט סדר בכל שבט לוי, כשלושים ושמונה אלף כוהנים ולוויים. הדרך החביבה עליו להציג את דבר אלוהים הייתה באמצעות שירים נבואיים ושירי הלל, בנוסף על מזמורים היסטוריים על הקשר בין אלוהים לעם ישראל לאורך הדורות. הוא מינה כארבעת אלפים נגנים ומשוררים ואלה היללו את אלוהים בשיר ובנגינה.

קשה להדגיש די את העוצמה שבה השפיעו דברי אלוהים המולחנים על עם ישראל לאורך הדורות. השירים של דוד המלך נקראים ומושרים מדור לדור, ויש בהם התגלות רבה מאלוהים. דוד ודאי היה תלמיד שקדן מאוד בכל הספרים של כתבי הקודש בדורו. הוא אהב את דבר אלוהים. במזמור הראשון כתוב:

אשרי האיש… בתורת ה’ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה. (תהי’ א 2-1)

דוד וידא שבני ישראל משלמים מעשרות כדי שהלוויים והכוהנים יוכלו ללמוד את דבר אלוהים הכתוב ולשרת בקודש. בימי התנ”ך תמיד היה רוב בעם שלא ידע קרוא וכתוב. אבל כל עוד המנהיגות – המלכים, הכוהנים, הלוויים והנביאים – היו מלאים בדבר אלוהים, הם ניהלו בעם תרבות של יראת אלוהים.

שמו של שלמה כמלך חכם ועילוי יצא למרחקים. אבל נראה שאורח החיים של שלמה הלך והתדרדר, והוא בילה פחות ופחות זמן עם אלוהים ועם דברו. הוא שכח את הכתוב בתורה:

וְלֹא יַרְבֶּה־לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ. וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה־לּוֹ מְאֹד. (דבר’ יז 17)

ממלכת ישראל הצפונית

בנו של שלמה היה יהיר וברור שלא ניחן בחוכמת אלוהים, ולכן התפלגה הממלכה לשניים. עשרת שבטי ישראל מעולם לא זכו למלך צדיק, פרט ליהוא באופן חלקי, ובסופו של דבר הוגלו לאשור. אפשר לומר בביטחון שאיש מעשרים המלכים לא שמר לצידו עותק של דבר אלוהים. איש לא לימד את העם את דבר אלוהים. למעשה, מלכי ישראל המרושעים לא הרשו לאנשי הממלכה לעלות לירושלים לעבוד את אלוהים, כי חששו שהם יהיו נאמנים ליהודה. המלכים של עשרת השבטים בנו חומות כדי למנוע מהעם להגיע ליהודה ולמקום שבו דבר אלוהים נשאר, לצד ארון הברית.

עזריהו בן עודד הנביא מיהודה אמר לממלכת ישראל הצפונית: וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל; לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת, וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְלֹא תוֹרָה (דה”ב טו 3).

אבל כן היו לעשרת השבטים נביאי אלוהים. באותם ימים נשמע קולם של ישעיה, הושע, עמוס ועוד. אליהו הציב אתגר בפני ממלכת ישראל:

וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם  וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים, אִם־יְהוָה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו. וְלֹא־עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר. (מל”א יח 21)

אבל העם לא ידע במי לבחור. גם אחרי הניצחון הגדול הזה על נביאי הבעל, אליהו נס על נפשו בגלל איזבל המרושעת, וחשב שהוא המאמין היחיד שנותר בחיים. אלוהים גילה לו שנותרו עוד שבעת אלפים ברכיים אשר לא כרעו לבעל. ובכל זאת, כוס הרשעות המשיכה להתמלא.

המצב הנורא הזה היה יכול רק להסתיים באסון. אחרי פחות ממאתיים שנה, אלוהים שם לזה קץ. עשרת השבטים יצאו לגלות ונעלמו.

0919 - King David

דוד המלך, הנגן והמשורר (Shutterstock.com)

ממלכת יהודה (הממלכה הדרומית)

גם ביהודה מלכו עשרים מלכים עד שנבוכדנצר הגלה את העם לבבל. רק חלקם היו צדיקים.

הצאצאים המידיים של שלמה היו רעים למדיי: רחבעם, אביה, אסא. אבל המלך הבא, יהושפט, הפך את יהודה שוב לממלכה של צדקה ויראת אלוהים. אלוהים הגן עליו גם כששגה, והגן על העם מפני אויבים עזים. בכתבי הקודש כתוב:

[המלך שלח שליחים] וַיְלַמְּדוּ בִּיהוּדָה  וְעִמָּהֶם  סֵפֶר תּוֹרַת יְהוָה. וַיָּסֹבּוּ בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה, וַיְלַמְּדוּ בָּעָם. (דה”ב יז 9)

למרבה הצער, רוב מלכי יהודה במשך מאה וחמישים השנה שלאחר מכן, לא היו מופת לשגרירי אלוהים. חלקם החלו את דרכם בצורה טובה באופן חלקי, אבל כשהלכו והתחזקו, הם הפכו למרושעים. רק שני מלכים, חזקיה ויאשיהו, היו מלכים יראי אלוהים באמת. חזקיה חזר בתשובה על רבים מחטאי אבותיו, והבין שההתרחקות מאלוהים ומדרכיו המיטה על העם חורבן ושממה. הוּא בַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, פָּתַח אֶת דַּלְתוֹת בֵּית יְהוָה וַיְחַזְּקֵם (דה”ב כט 3).

הלוויים פינו את כל האשפה מבית המקדש השומם וניקו אותו במשך שמונה ימים. אחר כך ציווה חזקיה על הלוויים להיכנס אל בית ה’ בהלל ובשבח. מטרתו הנחושה הייתה שהמנהיגות הרוחנית של יהודה תשאף להדריך את העם לאהבת אלוהים. הוא ציווה על עמו לתמוך בכוהנים ובלוויים: וַיֹּאמֶר לָעָם לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת יְהוָה (דה”ב לא 4).

וּבְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר הֵחֵל בַּעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבַתּוֹרָה וּבַמִּצְוָה, לִדְרֹשׁ לֵאלֹהָיו בְּכָל לְבָבוֹ עָשָׂה וְהִצְלִיחַ. (דה”ב לא 21)

חזקיה זכה לראות תחייה בממלכה. הוא שגשג אבל בסופו של דבר, אפילו הוא התגאה, ובנו מנשה היה אסון גמור. מנשה מלך במשך חמישים וחמש שנה וייתכן שהיה המלך הרשע ביותר מכל מלכי יהודה. שוב, לא הייתה כל התייחסות לדבר אלוהים. שוב העם היה רעב.

למרבה הפלא, נכדו של מנשה, יאשיהו, היה המלך שירא את אלוהים יותר מכל מלכי יהודה אחרי דוד (אולי הייתה לו אם יראת אלוהים?) יאשיהו עלה למלכות בגיל שמונה שנים. בגיל שש עשרה הוא התחיל לבקש את אלוהי דוד אביו. הוא הרס כל פסל ואליל שהיה יכול למצוא. בגיל עשרים ושש, הוא החליט לתקן ולחזק את בית המקדש. בזמן שחלקיה הכוהן הגדול טיהר את המקדש, הוא מצא את ספר התורה שאלוהים נתן באמצעות משה. יאשיהו הזדעזע כשקרא את הכתוב, וקרע את בגדיו. לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת יְהוָה בַּעֲדִי  וּבְעַד הַנִּשְׁאָר בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה, עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר נִמְצָא. כִּי גְדוֹלָה חֲמַת יְהוָה אֲשֶׁר נִתְּכָה בָנוּ, עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְרוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת דְּבַר יְהוָה, לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה (דה”ב לד 21).

בימי מלכותו הייתה תחייה גדולה. יאשיהו טיהר את הארץ מכל התועבות שעבדו בני ישראל. כתוב: כָּל־יָמָיו לֹא סָרוּ מֵאַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם (דה”ב לד 33).

למרבה העצב, יאשיהו נהרג בקרב בגיל שלושים ותשע, לאחר שמלך שלושים ואחת שנים. שלושה מבניו ואחד מנכדיו מלכו במשך עשרים ושתיים וחצי השנים הבאות. כל אחד מהם היה רשע יותר מקודמו. בתקופתם של המלכים המרושעים האלה, המנהיגים וכָּל שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים וְהָעָם הִרְבּוּ לִמְעוֹל מַעַל כְּכֹל תֹּעֲבוֹת הַגּוֹיִם. וַיְטַמְּאוּ אֶת בֵּית יְהוָה. ירמיהו, הנביא המקונן, ונביאים אחרים, ניסו נואשות להזהיר את ארבעת הבנים של יאשיהו אך ללא הועיל. ממלכת יהודה התקיימה כשלוש מאות עשרים וחמש שנים. כעת הקיץ הקץ על יהודה. הארץ הייתה כה מוכת חרב, רעב ומחלות, שנבוכדנצר מצא רק ארבעת אלפים ושש מאות יהודים שכדאי להוציא אל הגלות.

ובכל זאת, עדיין היו יהודים שהלכו בנאמנות אחרי אלוהי האמת. הנביא יחזקאל, שהוגלה לבבל עם המלך האחרון, צדקיה, התנבא בציבור וכתב את חזונותיו בספר, והסביר למה פקד אסון את העם. דניאל, שהיה משושלת המלוכה ביהודה, ושלושת חבריו, נשארו קרובים לאלוהים גם כשהדבר כמעט עלה להם בחייהם. ברור שהייתה להם גישה לתורת משה ולספר ירמיה, וקרוב לוודאי שלכל הספרים הכתובים באותם ימים. דניאל התוודה על חטאי העם ועל חטאיו וציטט את המצוות ואת הקללות מהתורה. הוא התפלל בנאמנות כי הבין מספר ירמיה שהעם היהודי ישוב אל מולדתו בתום שבעים שנות גלות. עדיין הייתה תקווה.

העדות של התנ”ך כולו היא עקבית: כשהשלטון והמנהיגים הרוחניים בעם ישראל משרתים את אלוהים ומעבירים לאנשי ישראל את דבר אלוהים, העם תמיד משגשג.

כשאין בעם דבר אלוהים ומנהיגות יראת אלוהים, הוא מידרדר חזרה לחטא ומצבו מידרדר עד שבסופו של דבר, בא עליו חורבן. תמיד. עם ישראל הוא דוגמה לאופן שבו אלוהים מתייחס גם אל בני אדם באופן אישי וגם אל עמים שלמים. תמיד.

המשך בחודש הבא: מעזרא ועד ישוע המשיח.


האלף-בית העתיק בעולם מזוהה כעברית

0919 - Ancient stone slab

אחד החוקרים זיהה עברית בכתובות עבריות על לוח אבן קדום. ציור של הכתובות על האבן מראה אותיות עבריות קדומות ליד אותיות עברית בימינו (בירוק).  (התמונות באדיבות דאגלס פטרוביץ’)

כתוב בכתבי הקודש שמשה כתב את תורת ה’ ונתן אותה לבני ישראל. יורשו של משה, יהושע, קיבל אותה מיד כאמת, וכך גם כל היהודים יראי אלוהים לאורך הדורות.

אבל המבקרים המודרניים משוכנעים שהעברית לא הייתה קיימת לפני שנת 1200 לפני הספירה. החוקרים בני זמננו מסכימים שקשה להבחין בין השפות השמיות השונות בשלביהן המוקדמים, ולכן קשה לקבוע איזו מהן היא ראשיתה של העברית הקדומה.

השאלה היא, מתי יצאו בני ישראל ממצרים? והאם משה כתב את התורה בשפה העברית? בהתאם לתנ”ך, בני ישראל היו במצרים כארבע מאות ושלושים וארבע שנה, בשנים 1442-1876 לפני הספירה, ואין שום מסורת יהודית הגורסת שתורת משה נכתבה בשפה אחרת מלבד עברית.

הארכיאולוג והאפיגרף דאגלס פטרוביץ’ מאוניברסיטת וילפריד לורייר שבווטרלו, קנדה, מאמין שדוברי העברית ביקשו דרך לנהל קשר עם יהודים אחרים במצרים, ולכן הם פישטו את כתב החרטומים המורכב של פרעה וצמצמו אותו לעשרים ושתיים אותיות (צלילים).

0919 - Ancient alphabet deciphered

0919 - Hebrew vs Egyptian letters“יש קשר בין טקסטים מצריים קדומים (כתב חרטומים) לבין מערכות אלף-בית שנשמרו”, טוען פטרוביץ’. החוקרים באופן כללי הניחו במשך יותר ממאה חמישים שנה שהכתב האלפביתי הקדום ביותר הידוע (שפטרוביץ’ חקר) יכול להיות שייך לכמה שפות שמיות, אבל פטרוביץ’ טוען שהייתה לו פריצת דרך גדולה בינואר 2012. הוא עסק במחקר במוזיאון המצרי בקהיר ונתקל במילה “עברים” בטקסט משנת 1874 לפני הספירה, הכולל את האות האלפביתית הקדומה ביותר הידועה.

עם האלף-בית ההתחלתי הזה, הוא תרגם שמונה עשרה כתובות עבריות משלושה אתרים מצריים. בתרגומי הכתובות התגלו כמה דמויות מכתבי הקודש, ביניהן יוסף, אשתו אסנת ובנו מנשה. גם משה הוזכר שם.

כמובן, פריצת הדרך הזאת לכאורה לא תיתקל בהתלהבות מצד אפיגראפים רבים, המפקפקים בעצם קיומו של משה אי פעם. אבל פטרוביץ’ מאמין שהוא גילה את העברית בצורתה הקדומה ביותר.

מקור: Science News


מוטי כוהן והשותפים של מעוז מאכילים את תל אביב!

0919 - Feed Tel Aviv

ברקע יהודי חרדי ממוצא ספרדי. לידו בחור יהודי אשכנזי ולידו ערבי מוסלמי. האיש בראש התור הוא פליט סודני. מהתמונה אפשר לראות שאנחנו משרתים מגוון רחב באוכלוסייה הישראלית.

במסגרת פרויקט ההזנה שלנו “להאכיל את תל אביב”, אנחנו מנסים, מזה ארבעה חודשים, להגיע ליעד של אלף ארוחות בחודש לעניים ולנזקקים.

מיהם בדיוק האנשים הנזקקים בתל אביב שאנחנו עוזרים להם? התשובה היא: יהודים וערבים, גברים ונשים, זונות ומכורים לסמים. דרי רחוב. כל מי שרעב.

המשותף לאנשים האלה הוא שכולם רעבים. שמנו לב שהאנשים האלה אינם רק רעבים לאוכל. הנפש שלהם רעבה לדבר אלוהים.

אחרי שהם יושבים ומשביעים את הרעב הגופני שלהם, חלקם מתחילים לשאול שאלות רוחניות. לכן, בכל פעם שאנחנו משביעים את הרעב הגופני של הנזקקים, אנחנו גם מבשרים את הבשורה ומעידים על מה שישוע עשה בחיינו, ומספרים על ישוע בנבואות התנ”ך.

כל העבודה החשובה הזאת שאנחנו עושים מתאפשרת הודות לתמיכתכם הנדיבה. לכן חשוב לי לומר לכם תודה מעומק ליבי, בשם כל האנשים המקבלים מאיתנו מזון בכל שבוע – גם מזון גופני וגם מזון רוחני.

אנא זכרו להתפלל בשביל פרויקט “להאכיל את תל אביב”. אנחנו יודעים שזהו רצון אלוהים לתמוך בעניים ובנזקקים בעירנו, תל אביב.

מוטי כוהן, זקן קהילה
“תפארת ישוע”.


אנחנו מתרגמים את ספר הבריתות הזה לעברית!

0919 - The Narrated Bible

אנחנו מתרגמים את ספר הבריתות הזה לעברית! נשארו רק 200 עמודים מתוך 2000.

הוצאה לאור בספטמבר 2020!

כי דבר אלוהים חי ופועל וחד הוא מחרב פיפיות

למדנו מכתבי הקודש שהמפתח לברכה הרוחנית והגשמית בישראל היא גישה לדבר אלוהים. הוא מעורר את נפשם ומזין את רוחם לחיי נצח בין שבני ישראל שומעים אותו או קוראים בו.

במשך אלפיים שנה, העם היהודי בגלות קרא בעיקר את חמשת חומשי תורה ואת התהילים. הבעיה היא שהחרדים קוראים אותם דרך המסננת של הספרות התלמודית והרבנית, ודבר אלוהים הזך משנה צורה. היהודים החילונים לא קוראים בו כלל.

“הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ; לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם לִשְׁמֹעַ, אֵת דִּבְרֵי יְהוָה. (עמוס ח 11)

עכשיו אנחנו בעיצומה של גאולת ישראל.

אחד הניצחונות הגדולים למלכות אלוהים יהיה שיבת עם הספר אל הספר, אל דבר אלוהים.

הקשיים בקריאת הכתובים לאורך הדורות היו רבים. אחרי שעם ישראל יצא לגלות בשנת 70 לספירה, השפה העברית גוועה, ורק מעטים המשיכו לקרוא בתנ”ך. היו שידעו להגות את המילים אבל לא הבינו את משמעות המילים. היום מדברים בארץ עברית. אחד הניסים הגדולים של המאה שלנו. אבל מילים רבות בתנ”ך, שחלקן נכתבו לפני אלפיים וחמש מאות עד שלושת אלפים וחמש מאות שנה – אינן מובנות עוד לקורא העברי.

“תנ”ך על ציר הזמן” הופך את ספר הבריתות כולו לקריא ומובן יותר מאי פעם. בכל דף יש מילון למילים קשות, ולכל חלק יש הקדמות ודברי הסבר יפים. ומרתק להבין את ציר הזמן של ההתרחשויות בכתבי הקודש, בזכות הסדר הכרונולוגי.

זהו ספר בריתות מהפכני שיגרום לישראלים רבים לקרוא את דבר אלוהים ולהבין שאלוהים מדבר אליהם. גם התנ”ך והברית החדשה מגלים את ישוע, דבר אלוהים הנגלה בבשר לעם ישראל.